מהו פטנט וכיצד להשתמש בו בתבונה?

25.10.2007

חברות הזנק רבות ויזמים פרטיים משקיעים משאבים רבים ברישום פטנטים. חשוב להבין מה משמעותו של פטנט, מהם הדברים שהוא מקנה (ומה לא) בכדי למנוע הפסדים ואף לייצר רווחים. המאמר שלהלן מציג את דעתו הפרטית של המחבר (בלבד) ויכול למקסם את התוצאות המושגות ביזמות והגנות פטנט לעמיתי היזמים באשר הם שם.

ראשית בואו וננסה להבין:
מהו פטנט?
אחת ההגדרות הטובות ששמעתי: "פטנט הינו המצאה של עורכדינים בכדי להוציא כסף מן הציבור".
מובן המילה פטנט הינו "מכתב פתוח" בלטינית והוא מייצג אמנה בין הממציא לחברה, לפיה תמורת נכונותו של הממציא לחשוף את פרטי המצאתו בפני הציבור הוא יזכה (בתנאים מסוימים), בתמלוגים עבור השימוש בפירות המצאתו.
97% מכלל הפטנטים הנרשמים אינם מגיעים לשלב מסחור. אין סטטיסטיקה על אחוז הממציאים הרואים ברכה בעמלם. כלומר בהחלט יכול להיות מצב שבו הפטנט שלך יגיע לשלב מסחרי, ברם הדבר היחידי שתקבל יהיה אולקוס.

באם נניח כי ההסתברות לתמלוגים שווה להסתברות המסחור, אזי אנחנו מקבלים סיכויי הצלחה של אחד לאלף. – הרבה יותר מטוטו לוטו ושות. מה גם שסיכויי ההצלחה שלך עולים בצורה אקספוננציאלית ככל שהידע והניסיון שלך מצטברים.

מאחורי פטנט עומדת המצאה. ( או "התקדמות המצאתית" בלשון החוק). המצאה טובה יוצרת קפיצת מדרגה ביכולת האנושות, קפיצת מדרגה בהכנסות היצרן, וקפיצת מדרגה בהכנסות הממציא.

מהי המצאה טובה ומה לא?
אנחנו לא תמיד יודעים. הרעיון הנואל כי נשים תשתמשנה בקפיץ בכדי למרוט את שערות רגליהן לא זכה לכל התייחסות רצינית ("אפיליידי"). לעומת זאת מסרק הפלא החשמלי לפליית כינים זכה גם זכה.
בכדי לסנן המצאות עליך לפעול בניגוד לאינסטינקט הבסיסי ולהתייעץ – חברים שכנים מכרים ועוד. אתה צריך להציג את ההמצאה ולחפש "התקדמות המצאתית" בעיניים. כל תגובה אחרת - שיעמום, חוסר הבנה, צחוק, חמלה ועוד מעידות כי אתה לא בכיוון וככול שתרד מהנושא מהר יותר כך תחסוך לעצמך משאבים.

ואם מישהו יגנוב לך את הפטנט? אל תתבייש - תירה בו.

המצאת המצאות הינן פעילות בעלת אופי אמנותי, כמו מחול מודרני ותיאטרון פוסט-מודרניסטי-עכשווי. האנשים העוסקים בכך מבצעים פעילות מתמשכת ולאורך זמן.

המצאות הקשורות למקום עבודה נקראות "המצאות שירות" והן רכושו של המעביד. חברות הי-טק רבות לוקחות על עצמן את עלויות הרישום של המצאות ופיתוחן ויודעות לתגמל את הממציא בהתאמה.

מבחינת חברות, הגנת פטנט הינה כלי נשק נוסף במלחמה השיווקית, משנית בחשיבותה לאיכות המוצר ומחירו.

ברישום פטנט טמונים יתרונות מסוימים מעבר לתגמולים כספיים. הגשת כתב פטנט מקבלת חותמת רשמית של רשם הפטנטים הכוללת תאריך ושעה על המסמכים המוגשים ויכולה לשמש לתיעוד מסמכים כקיימים באותו תאריך. אנשים שאין להם גישה לירחונים מדעיים מוכרים יכולים לפרסם מאמרים מדעיים (אשר למעשה מתועדים במסדי נתונים ייעודיים למשך דורות) בתור כתב פטנט. הממציא אלכסנדר גרהם בל הוכר כממציא הטלפון כיוון שרשם המצאה בנושא שעתיים לפני ממציא אחר (אשר היו לו מספר המצאות טובות) שהיגיע לאותו משרד פטנטים בארה"ב באותו יום וביקש לרשום את אותה המצאה!

בכדי לאכוף הגנת פטנט יש לפנות לעזרת בתי המשפט.
בתי המשפט הינם שדה הקרב התרבותי שבו גדודים גדודים של עורכי דין מסתערים זה על זי בעטים שלופים.
הצבא צועד על קיבתו ועורכי הדין נוסעים על כסף. הרבה כסף. לפיכך בתי המשפט אינם המגרש הביתי של הממציא הפרטי, שומר ממונו ירחק.
מה כן המגרש הביתי של הממציא הפרטי? לצניעות דעתי מדובר באמצעי התקשורת בכלל, והעיתונות הכתובה בפרט. יש לפרסם שם את הסיפור בכדי שיתפלץ העולם כיצד גוזלים את פרי עמלו של הממציא האומלל.
רוב החברות המסחריות תעדפנה לשלם כמה לירות ולא להתקשקש בנושא בעיתונות.

חברות הנסחרות בבורסה מהוות יעד קל יחסית לדרישת תמלוגים. הגשת תביעה משפטית כנגד חברה כזאת מחייבת אותה לפרסם אזהרה מתאימה לציבור, דבר שעלול להקטין את מחיר המניה, דבר שמקטין את הבונוסים המחולקים למנהלים. המנהלים בחברות אלו נוטים יותר לשלם תמלוגים כלשהם לממציאים (ועורכי דינם) במידה ומתקבלת התראה על תביעה משפטית. בכל מיקרה מומלץ להתייחס לנושא בצורה ספורטיבית בהתאם לשיטת "מצליח" (פאסו).

הגוף הנותן תעודות פטנט הינו "רשם הפטנטים" ומבחינתו ציבור הממציאים הינו לקוח המשלם את משכורתו. רשם הפטנטים יכול להעניק תעודת פטנט גם על המצאות חלשות. צריכים לקחת בחשבון כי גם אם יש לך תעודת פטנט, לא בטוח שניתן יהיה לאכוף את ההגנה בבתי משפט. (דרך אגב: הדרך הפשוטה ביותר לביטול פטנט הינה להוכיח כי הידע על ההמצאה היה ברשות הציבור לפני רישום ההמצאה).

בכדי להמחיש את הנושא להלן שתי דוגמאות מהחיים ששמעתי:

א. חברה ביטחונית ישראלית שפעלה בארה"ב קיבלה תביעה לתשלום תמלוגים עבור שימוש בפטנט. עם קבלת כתב התביעה בדקו את הנושא. הסתבר כי הפטנט חזק, מי עומד מולם? אדם פרטי שרכש את הזכויות בפטנט לצורכי השקעה. "טוב" אמר מנהל הפרויקט "נשים 100,000 דולר. – בוא נראה מה יקרה".
הקציבו 100,000 דולר לנושא ולקחו משרד עורכי דין שיטפל בעניין באופן עצמוני. לאחר שהוציאו 20,000 דולר מהסכום המוקצב היריב שלהם פרש.
בהקשר זה יש לזכור כי עלות ההתקפה גדולה הרבה יותר מעלות ההגנה, ולאדם פרטי הסכומים הללו הרבה יותר כואבים מאשר לחברה מסחרית.

ב. ממציא קיבל במשך כשנתיים תמלוגים מחברת "ווקלטק" הישראלית עבור שימוש בהמצאה שפיתח. ראה הממציא כי טוב ופנה לחברת "י.ב.ם" בדרישת תשלום תמלוגים.
עם קבלת כתב התביעה כונסה ישיבה בחברה בכדי לקבוע דרכי פעולה. נייר עבודה של המחלקה הכלכלית הצביע בבירור כי החלופה הזולה ביותר הינה לשלם לממציא את התמלוגים שביקש.
ברם בדיוק באותה תקופה, חש מנהל המחלקה המשפטית בעמקי לבבו כי העובדים שלו לא-כל-כך-עסוקים. לפיכך הוא הביא להחלטה על התגוננות משפטית בפני התביעה.
במשפט שנערך לאחר מכן ביטל השופט את הפטנט...
לא ידוע לכותב שורות אלו אם חברת "ווקלטק" קיבלה החזר על כספים שכבר שילמה.

כתב הפטנט
כתב הפטנט עצמו הינו חיבור. (ראה: "כיצד אכתוב חיבור" המורה שיפרה כיתה ג'). החיבור מחולק כמו כל דבר בצה"ל לשלושה חלקים:
מבוא: שבו מתואר הידע הנצבר בעולם על לרגע ההמצאה, החסרונות של המצב הקיים ואשר ההמצאה משפרת ועוד.
גוף: המתאר את ההמצאה באומר ובשרטוט כך שבעל מקצוע יוכל לבנות את ההמצאה במלואה (אסור "לשכוח" כמה תבלינים!).
סיום: מכיל רשימה של טענות אשר מתארות את היקף ההגנה הנתבעת. (או יותר נכון – על מה לדעתך צריך לשלם לך כסף). הטענות מסודרות מן הכלל אל הפרט, בכדי לתת אפשרות של נסיגה בשעת הצורך. בכדי להמחיש את הנושא נפנה הישר להמצאת המאה (שעברה): "כליא ברק למיגבעת".

כליא ברק למגבעת
"ההמצאה המתוארת להלן עוסק בהגנה אישית בפני מכת ברק.
ידועה המצאה בריטית מן המאה ה 18 שבה מורכב כליא ברק על מגבעות ומורכב מאנטנה ומתיל אשר יורד עד לקרקע ומשמש הארקה. המתקן הינו מסורבל מאוד ומצריך מאמץ בכדי לגרור את התיל. יתירה מזו לא אחת ולא שתיים הועפה המגבעת ונפלה לבוץ שעה שמטרוניתא כבודה דרכה בחוסר זהירות בולט על התיל המשתלשל מאחור. כתוצאה מהחסרונות הללו השימוש בכליא ברק אישי למגבעת הינו נדיר, ובארצנו הקטנטונת אנשים מסכנים את חייהם, כאשר הם מהלכים ברחוב בשעת סערת ברקים ללא הגנה ברקית מתאימה.

תיאור ההמצאה:
ההמצאה מייתרת את התיל על ידי שימוש במשדר של קרינת גאמה רדיואקטיבית אשר ממיינן את האוויר בין המגבעת לקרקע וסולל בכך מוליך וירטואלי בין המגבעת להארקה. (לעיתים נוטים עורכי פטנטים מסוימים לערפל את הפטנט במקצת על ידי משפטים כמו: תועלות נוספות של ההמצאה יתבררו בהמשך).

נתבונן בסירטוט ההמצאה:
מיקרא:
א. מגבעת
ב. קנה אשר משמש גם כאנטנה
ג. אום מצמודת הקנה
ד. חומר רדיואקטיווי מסוג "סטרונציום"
ה. בורג כוונון זווית הקנה בהתאם לכיוון הברקים.
ו. יונים הנוצרים כתוצאה מהקרינה הרדיואקטיווית
ז. הארקה

טענות:
א. כליא ברק למיגבעת. (כאן יקפוץ רשם הפטנטים ויראה כי כבר במאה השמונה עשרה הממציא הבריטי הנודע ג'ונס...)
ב. כליא ברק למיגבעת המתאים גם לכובע טמבל.
ג. כליא ברק למיגבעת שלא משתמשים בו בתיל לקישור להארקה.
ד. כליא ברק למיגבעת כמתואר בסעיף הקודם, שבו חומר רדיואקטיווי סולל מוליך וירטואלי בין המגבעת לקרקע.
ה. כליא ברק למיגבעת כמתואר בסעיף הקודם, שבו החומר הראדיואקטיווי הינו "סטרונציום".

(הערת הממציא: בשעת מכת ברק לא ידוע המסלול הסופי שלו. כך שאל תנסו את זה בבית, ילדים).

"שלכם לשעה קלה" עוסק באזרחות בהמצאות ויזמות. הפטנט הראשון שהמצאתי היה דמוי כליא ברק למיגבעת. הפטנט השני היה כבר משהו אחר. שלחתי אותו לחברה מסוימת והם חזרו ואמרו כי הם שוקלים לרכוש את הפטנט. כמה אני רוצה?
אמרתי: אההה... ארבעים אלף דולר?   אמרו בסדר. (!)
גנבים. לא יכלו להתמקח איתי קצת?